Audemars Piguet 2008 Singapore InAugural F1 GP Limited Edition Working Chrono PVD Case with Black Dial Leather Strap
איל''ת איל''ת עברית English
facebook
ראשי אודות מידעון חברים יסודות בהערכה גלריה חדשות קישורים קבצים צור קשר
ראשי » יסודות בהערכה
יסודות בהערכה

4. אתיקה בהערכה

כל מעריך צריך לעמוד על המשמרת כדי להבטיח שכל מעשה של הערכה מייצג התנהגות אתית. אולם, בפרקטיקה של הערכה אידאל זה עומד במבחן של גורמים פוליטיים, אישיים וכספיים שיכולים לפגום באידאל ובסטנדרטים האתיים שצריך לשמור על מנת למלא את ייעודה של ההערכה בחברה 
(Morris, 1998a, p.71).

Morris, M. (1998a). Ethical challenges. American Journal of Evaluation, 19, 71–72.

קווים מנחים להערכה נועדו לשימוש בכל התחומים. הם משלבים ידע והתנסות במגוון של גישות להערכה ומשקפים פרקטיקה הוגנת ואפקטיבית של הערכה.

האגודה הישראלית להערכת תכניות, איל"ת, היא אגודה מקצועית ללא מטרות רווח שחברים בה אנשי אקדמיה ומעשה וכן משתמשי הערכה של תכניות במגוון של תחומים – פסיכולוגיה, חינוך, שירותים חברתיים, בריאות, עסקים ועוד. בשנת 2009, בסוף העשור הראשון של פעילותה, החליטה איל"ת לחבר מסמך של קווים מנחים להערכה אתית Guidelines for Worthy Evaluation)). הקווים המנחים להערכה במסמך זה מציגים עקרונות מרכזיים שחברי איל"ת שואפים ליישם בעבודתם ובעבודתה של קהילת ההערכה בכלל. האגודה מקווה לטפח את פרקטיקת ההערכה האתית באמצעות שימוש בקווים מנחים אלו במהלך הערכת תכניות. יתר על כן, קווים מנחים אלו מחזקים את מעמדה של איל"ת כאגודה מקצועית מובילה בתחום ההערכה בישראל. להורדת מסמך הקווים המנחים יש ללחוץ כאן.

הקווים המנחים להערכה מתייחסים לאחריותו של המעריך כלפי שלושה היבטים של הערכה: ההערכה עצמה, מזמיני ההערכה ובעלי העניין בתהליך ההערכה. פעמים רבות קיימת חפיפה בין היבטים אלו.

אנשי איל"ת מאמינים שהקווים המנחים להערכה מעודדים דיאלוג בין כל המעורבים בתהליך ההערכה, ומטפחים פרקטיקות ושימושים מיטביים של הערכה. אנו מביעים את תודתנו לארגונים כמו  UKES, AEA AEשאפשרו לנו לחלוק את רעיונותיהם בעבודה על הקווים המנחים. בהתאם לטקסונומיה שפותחה על ידי מארי-לואיז במלמנס – וידק (1998):

"Guidelines are carrots, standards are sticks and principles are sermons". (Ray C. Rist and Evert Vedung (1998), Carrots, Sticks & Sermons: Policy Instruments and their Evaluation, Transaction Publishers, New Brunswick.)

לקווים מנחים יש בדרך כלל שני היבטים – מתודולוגיים ואתיים.

לקריאה מעמיקה יותר, ראו את הקישורים הבאים לסטנדרטים ולקווים מנחים:

United Kingdom Evaluation Society (2004) Guidelines for Good Practice in Evaluation, Canadian  Evaluation Society, CES Guidelines for Ethical Conduct. 

http://www.evaluationcanada.ca/site.cgi?s=5&ss=4&_lang=en.

UKES Guiding Principles http://www.evaluation.org.uk/

American Evaluation Association. Guiding Principles for Evaluators. http://www.eval.org/Guiding%20Principles.htm

IAPE guidelines www.iape.org.il

SEVAL Swiss Evaluation Society standards

http://www.seval.ch/en/documents/SEVAL_Standards_2000_en.pdf

Simons, H. (2006). Ethics in evaluation. In Shaw, I., Greene, J.C., &. Mark, M., The International Handbook of Evaluation (pp 243-265). London: Sage.

מושגים מרכזיים: תוקף ומהימנות 

בנוסף לסטנדרטים ולקווים מנחים אתיים, הערכות צריכות לעמוד בסטנדרטים של תוקף ומהימנות.

תוקף מבנה (Construct validity) – תוקף מבנה מתייחס להתאמה בין מושג תאורטי לבין מדידה ספציפית של מושג  זה בכלי הערכה או בתהליך מסוים. לדוגמא, חוקר שמגבש מבדק אינטליגנציה חדש משקיע מאמץ בהגדרת אינטליגנציה בהתאם לספרות המחקרית על מנת להגיע לרמה מקובלת של תוקף מבני.

ניתן לחלק תוקף מבנה לשתי תת-קטגוריות: תוקף מתכנס (convergent validity) ותוקף מבחין (discriminate validity). תוקף מתכנס מתייחס להסכמה בפועל בין הערכות ומדידות שנאספות באופן עצמאי מכלי מדידה שונים שאמורים להיות קשורים, באופן תאורטי. תוקף מבחין מתייחס לחוסר קשר בין הערכות ומדידות שנאספות באופן עצמאי מכלי מדידה שונים שאינם אמורים להיות קשורים, באופן תאורטי. על מנת לבחון תוקף מבנה, יש לפעול בשלושה שלבים: (1) יש לפרט את הקשרים התאורטיים בין המושגים וכלי המחקר השונים שבהם משתמשים כדי למדוד את המושגים; (2) יש לבחון את הקשרים האמפיריים בין המדידות השונות של המושגים; (3) יש לבחון ולפרש את העדויות האמפיריות תוך התייחסות למידת ההבהרה של המושגים התאורטיים באמצעות כלי המדידה שבהם משתמשים(Carmines & Zeller, 1991) .

תוקף תוכן (content validity) – תוקף תוכן מתייחס למידת הייצוג של תחום התוכן על יד מדידה מסוימת  (Carmines & Zeller, 1991)אפשר לבסס תוקף תוכן באמצעות שיפוט חיצוני של מומחי תוכן ומספר פריטים גדול שמתייחס להיבטים שונים של תחום התוכן.

תוקף חיצוני – מודד את המידה שבה ניתן להכליל את הממצאים ממחקר הערכה אחד לתופעה בכללותה, או במקרה של הערכת תכניות לאותה תכנית שפועלת במקומות שונים.

תוקף פנימי – עוסק בעיקר במידה שבה ההתערבות היא זו שגרמה לשינוי הנצפה בתוצאות ולא גורמים אחרים בהתאם לכלי המדידה שבהם השתמשו ולמערך המחקר. מערך מחקר ניסויי שבו בוחנים את האפקט של משתנה בלתי תלוי על משתנה תלוי בנסיבות מבוקרות מאפשר להגיע לתוקף פנימי גבוה.

תוקף ניבוי – משמש להערכת יכולתם של משתנים בלתי תלויים לנבא את ערכי המשתנים התלויים.

תוקף קריטריון – סוג תוקף זה משווה בין ביצועי נבדקים במדידה מסוימת לבין ביצועיהם המיועדים על הקריטריון שאליו אנו מכוונים. לדוגמא, בדיקת הקשר בין ממצאים של מבחן מיון לתכנית לימודית מסוימת לעומת הישגים באותה תכנית לימודים.

תוקף פנים ((face validity  תוקף פנים מתייחס לסוגיות כמו: כיצד כלי המדידה נראה? האם על פניו נראה שהכלי מאפשר למעריכים לאסוף נתונים? האם הכלי גובש בצורה טובה? האם על פניו נראה שהכלי אמין? (Fink, 1995)

מהימנות – מהימנות מצביעה על יציבות הממצאים. מהימנות מתייחסת לסוגיות כמו: האם נקבל את אותם הממצאים במדידה חוזרת? האם נקבל אותם ממצאים באמצעות הערכה של אנשים שונים? מהימנות מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק לתוקף. כלומר, כאשר כלי מדידה אינו מהימן, הוא לא יהיה תקף. עם זאת, כלי מדידה עשוי לספק ממצאים יציבים ולהיות מהימן, אך עדיין לא ניתן להסיק מכך שהממצאים תקפים.



איל"ת - אגודה ישראלית להערכת תכניות
מכון הנרייטה סאלד |
כתובת: רחוב קולומביה 9, קריית מנחם ירושלים 9658326|
טלפון: 02-6494444 | פקס: 02-6437698
Email: szold@szold.org.il