Audemars Piguet 2008 Singapore InAugural F1 GP Limited Edition Working Chrono PVD Case with Black Dial Leather Strap
איל''ת איל''ת עברית English
facebook
ראשי אודות מידעון חברים יסודות בהערכה גלריה חדשות קישורים קבצים צור קשר
ראשי » יסודות בהערכה
יסודות בהערכה

1. מתודות להערכה


מתודות להערכה מתייחסות לגישות שונות של איסוף נתונים להערכה. הערכות מבוססות תמיד על נתונים מהשטח. המתודות עשויות להיות שונות זו מזו בסוג הנתונים שנאספים, באופן איסוף הנתונים וניתוחם, ובמיקוד של ההערכה – בבחינת תכנון תכנית ההתערבות, בהפעלת התכנית, במדידת התוצאות ובבחינת קבלת החלטות. הספרות בתחום ההערכה מכילה כמה טקסונומיות של תאוריות ומעשה בהערכה. טקסונומיה אחת פותחה על ידי אלקין וקריסטי(Alkin & Christie, 2004)  ונקראת: Evaluation Theory Tree. טקסונומיה זו מחלקת גישות להערכה לפי שלושה היבטים: ערך, שימוש ומתודה. כל השלושה מקורם בחקר חברתי, אחריותיות חברתית ושליטה כספית.

לקריאה מעמיקה בנושא זה, ראו:

Alkin, M.C. & Christie, C.A. (2004). An Evaluation theory tree. In M.C. Alkin (Ed.), Evaluation Roots: Tracing Theorists’ Views and Influences. (pgs. 12-66). Thousand Oaks, CA: Sage Publications.

טקסונומיה נוספת פותחה על ידי סטפלבים Stufflebeam, 2001)). הוא מזהה ומנתח 22 גישות להערכה שמתייחסות, לדעתו, לרוב מאמצי הערכת תכניות, ומאפשרות למעריכים לבחור גישה תקפה להערכה שמתאימה למצב ספציפי. הוא מתאר כל אחת מהגישות מתחינת האוריינטציה שלה, מטרותיה, השאלות האופייניות שאליהן היא מתייחסת, המתודות שבהן היא משתמשת, ומעריך אותן בכל אחד מהפרמטרים שהוגדרו על ידי Joint Committee Program Evaluation Standard. הפרמטרים כוללים: שימושיות, אפשרות לביצוע, התאמה לנסיבות ולתכנית, ודיוק. בעקבות ניתוח זה הוא מגיע למסקנה נתונה למחלוקת שקיימות רק תשע גישות להערכה שכדאי להמשיך לפתח ולהשתמש בהן. מסמך זה מופיע בכרך 89 של הרבעון: New Directions for Evaluation. (Amazon.com).

לקריאה מעמיקה בנושא זה, ראו:

 Stufflebeam, D. L. (2001). Evaluation Models. New Directions for Evaluation. (89).

נבו (1989) מגדיר הערכה באמצעות מתן תשובות לעשר שאלות ביחס לממדי הערכה: (1) הגדרת הערכה; (2) הפונקציות של ההערכה; (3) נושאי ההערכה; (4) המשתנים שצריך לחקור; (5) קריטריונים שבהם ניתן להשתמש; (6) קהלי היעד; (7) תהליך ההערכה; (8) מתודות החקר; (9) אפיוני המעריכים; (10) הסטנדרטים שבהם רצוי להשתמש כדי לשפוט את ערך ההערכה.

לקריאה מעמיקה בנושא זה ראו:

Nevo. D. (1983) The Conceptualization of Educational Evaluation: An Analytical Review of the Literature.  Review of Educational Research Spring 1983 53: 117-128;

נבו, ד. (1989) הערכה המביאה תועלת. מסדה, גבעתיים.

פרידמן (2005) סוקר גישות שונות למדידה והערכה של תכניות חברתיות ומציע גישה להערכה שנקראת הערכה מטייבת ameliorating evaluation)), שמשלבת עקרונות של גישות שונות. פרידמן מגדיר גישה זו כך: "הערכה מטייבת היא הערכה שמטרתה הכללית לשפר את דרך הביצוע של תכנית חברתית או חינוכית ולהעלות את תפוקותיה ואת יעילותה, בהתחשב במטרות המוקדמות שנקבעו לה לפני הפעלתה, וגם מתוך התחשבות בערכיהם, ברצונותיהם ובצורכיהם של מפעיליה ומשתתפיה." (פרידמן, 2005, עמוד 155). בהתאם לגישה זו, פרידמן מציע שבעה שלבים של הערכה: בחינת ההקשר, בחינת התשומות, הערכה מעצבת ראשונה, הגדרה מעודכנת של מטרות התכנית בהתאם לאופן הפעלתה בפועל, הערכת התהליך והערכת התוצר.

לקריאה מעמיקה בנושא זה, ראו:

פרידמן, י.(2005). מדידה והערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

מתודות  עיקריות להערכה כוללות:

מתודות איכותניות – מתודה איכותנית היא מונח כללי המתאר עדויות המבוססות על טקסטים ותצפיות ולא על נתונים מספריים. נתונים אלה מתקבלים מראיונות (קבוצתיים, אינדיבידואליים, קבוצות מיקוד וכו'), מתצפיות (מובנות ובלתי מובנות) וממסמכים (הן פורמליים, כמו הצהרת החזון, והן בלתי פורמליים, כמו מכתבים) שניתן לנתחם ממגוון של פרספקטיבות. האבחנה בין נתונים איכותניים וכמותיים היא שרירותית, יחסית, מכיוון שלכל עדות יש רכיבים משתי המתודות.(Mathison, 2005, p. 345)

Lincoln, Y. S., & Guba, E. G. (2000). Paradigmatic controversies, contradictions, and emerging confluences. In N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research (2nd ed., pp. 163–188).  Thousand Oaks, CA: Sage.

לדוגמא של מחקר הערכה המשתמש במתודות איכותניות, אנא ראו את מחקרם של גמליאל, רייכנטל, ואייל, (2011): "חממת ידע": המפגש הטכנולוגי הבין-דורי בבית הספר. מגמות מח (1), עמ' 65-36. להורדת המאמר יש ללחוץ כאן.

העברת ידע בין מבוגרים לילדים היא אמצעי לגישור בין-דורי. מטרת המאמר היא להציע מודל ידע להתערבות ייעוצית ולניתוח חברתי של מפגש חינוכי בין-דורי. המודל מבוסס על ממצאי התנסות ייעוצית של מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזִקנה באוניברסיטת תל-אביב, באחד מבתי הספר בישראל, והוא מגדיר ארבעה סוגים של מפגשי ידע בין ילדים למבוגרים: מפגש שבו יתרון ידע יחסי לילדים, מפגש שבו יתרון ידע יחסי למבוגרים, מפגש שבו ידע הילדים משתווה לזה של המבוגרים ומפגש שבו חוסר ידע של הילדים משתווה לזה של המבוגרים. המאמר מתאר כל מפגש מנקודת מבט הרואה במורים סוכני תיווך ראשיים בין הדורות בהקשר הבית-ספרי. בנוסף, נדונות סוגיות פסיכולוגיות-חברתיות על רקע ערכיה של החברה בת זמננו. מתוארים יחסי הכוחות בין השותפים למפגשים הבין-דוריים בבית הספר והשפעותיהם על מעמדו החברתי של המבוגר. אנו סבורים כי המודל מייצג גישה ייעוצית מאוזנת יחסית לצורכי ילדים ומבוגרים. טענה זו ותובנות אחרות המוצעות במסגרת המודל מיועדות לבחינתם של אנשי מקצוע.

מתודות כמותיות – מתודות המערבות שימוש במדידה מספרית ובניתוח נתונים כמותי שהנו תיאורי (descriptive) ו/או היסקיinferential) ).

Boruch, R. (1997). Randomized Experiments for Planning and Evaluation. Thousand Oaks, CA: Sage Publications.

Cronbach, L.J. & Associates. (1980). Toward Reform of Program Evaluation. San Francisco, CA: Jossey-Bass Publishers.

לדוגמא של מחקר הערכה המשתמש במתודות כמותיות, אנא ראו את מחקרם של וייסבורד, שהם, אריאל, מנספייזר וגדעון (2010): מחקר מעקב בקרב אסירים משוחררים נפגעי סמים בוגרי פרויקט כלא השרון. מגמות מז(1), עמ' 253-236. להורדת המאמר יש ללחוץ כאן

סוגיית נפגעי הסמים היא אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של מערכת אכיפת החוק. מחקרים שונים בעולם ובארץ מתארים את הקשר ההדוק שבין צריכת סמים למעורבות בפעילות עבריינית. בניסיון להתמודד עם תופעה זו, הסב שירות בתי הסוהר בישראל את כלא השרון למרכז גמילה ושיקום ארצי המפעיל מערכת שיקומית אינטנסיבית לאוכלוסייה ממוקדת של אסירים נפגעי סמים. במחקר הנוכחי ביקשנו להעריך, באמצעות מערך מחקר דמוי-ניסוי, את השפעתו של הפרויקט השיקומי בכלא השרון על מאפייני המוּעדוּת של האסירים שהשתתפו בו לעומת השפעת תכניות טיפול אחרות. לשם כך נבחר מערך מחקר המתבסס על השוואה של מאפייני מועדות בין קבוצת אסירים משוחררים שהיו בכלא השרון ובין שתי קבוצות ביקורת: (1) קבוצה של אסירים משוחררים נפגעי סמים שקיבלו טיפול כלשהו באחד מבתי הכלא האחרים בישראל; (2) קבוצה של אסירים משוחררים נפגעי סמים שלא קיבלו טיפול כלל במשך תקופת מאסרם. נתוני האסירים המשוחררים נלקחו הן מתיקי הרשות לשיקום האסיר הן ממאגר הרישום הפלילי של משטרת ישראל. ממצאי המחקר מורים ששיעור האסירים המועדים (מעצר חוזר, מאסר חוזר ומספר עברות הסמים לאחר שחרור ממאסר) בקרב המשתתפים בפרויקט השרון היה נמוך במובהק משיעור האסירים המועדים בשתי קבוצות הביקורת וממוצע האירועים החוזרים (מעצר, מאסר ומספר עבירות הסמים) היה נמוך מהממוצע בשתי קבוצות הביקורת. ממצאי המחקר מעידים עוד, כי השתתפות של אסירים נפגעי סמים בפרויקט שיקומי שבו כלא שלם משמש מתקן טיפולי, על כל המשתמע מכך, קשורה במועדות מצומצמת יחסית בקרבם, הן בהשוואה לאסירים משוחררים נפגעי סמים שקיבלו טיפול כלשהו בכלא, הן בהשוואה לאסירים משוחררים נפגעי סמים שלא קיבלו כל טיפול בכלא.

מתודות משולבות – גישות המשלבות מתודות כמותיות ואיכותניות בהערכת תכניות במקביל.

Bamberger, M., Rao. V. & Woolcock, M. (2010).  Using mixed methods in monitoring and evaluation: Experiences from international development. In A. Tashakkori & C. Teddlie (Eds.), Handbook of mixed methods in social & behavioral research (2nd ed., pp. 613-641). Thousand Oaks, CA: Sage.

Bergman, M. M. (Ed.) (2008) Mixed Methods Research. Thousand Oaks, CA: Sage.

Greene, J. C. (2008). Employing Mixed Methods in Evaluation. Centers for Disease Control - American Evaluation Association, Summer Evaluation Institute.

Tashakkori, A., & Teddlie, C. (2010a).  SAGE Handbook of mixed methods in social and behavioral research (2nd ed.).  Thousand Oaks, CA: Sage.

Teddlie, C., & Tashakkori, A. (2009). The foundations of mixed methods research: Integrating quantitative and qualitative techniques in the social and behavioral sciences. Thousand Oaks, CA: Sage.

לדוגמא של מחקר הערכה המשתמש במתודות כמותיות, אנא ראו את מחקרם של לב ארי וכהן, (2012): בין מולדת לתפוצה: תנועת הנוער "צופי צבר" ויצירת זהות אתנית בקרב צאצאי מהגרים ישראלים בארצות הברית. מגמות, מח (3-4), עמ' 708-681. להורדת המאמר יש ללחוץ כאן.

המחקר הנוכחי בוחן את השפעת הפעילות בתנועת הנוער "צופי צבר" בצפון אמריקה על תהליך יצירת זהות אתנו-לאומית בקרב צאצאי מהגרים ישראלים לאורן של שלוש שאלות מחקר עיקריות: (1) מהו תפקיד הפעילות של צופי צבר (להלן הפעילות הצופית) ביצירת זהותם והזדהותם האתנית? (2) מהם מאפייני הזהות וההזדהות העיקריים ומהו הרכב הרשתות החברתיות של משתתפי גרעין צבר היהודים, הישראלים והמקומיים? (3) מהי תרומתם של סוכני חִברות שונים, ושל הפעילות הצופית בפרט, להבניית זהותם והזדהותם האתנית של צעירים אלה?

במחקר שולבו שיטת המחקר הכמותית והאיכותנית. ממצאי המחקר המרכזיים מלמדים שכבני מהגרים ממדינות אחרות, צאצאי הישראלים בחו"ל נתונים אף הם להשפעות תרבותיות משמעותיות בחברה המארחת ומאבדים בהדרגה את הקשר עם ישראל ותרבותה. על-אף זהות והזדהות משמעותיות עם ישראל והיהדות, המתבטאות, בין היתר, ברצון להתחבר עם יהודים וישראלים ולצרוך תרבות ישראלית, מחקרנו מורה על נטייה גוברת של בני הדור השני (לעומת בני דור וחצי) להיטמעות בחברה הקולטת. מטרת הפעילות הצופית היא להאט את מגמת ההיטמעות, והיא מחייבת שיתוף פעולה הדוק עם ההורים בני הדור הראשון והתאמת התכניות החינוכיות למציאות הדינמית שבה נתקלים בני מהגרים ישראלים. גם אם לא תצלחנה במניעת ההיטמעות באופן מלא, אפשר לשער כי פעילויות אלה תחזקנה קשרים תפוצתיים מחד גיסא, ותאפשרנה תחושת שותפות, גם אם מדומיינת וסימבולית, עם החברה והמולדת בישראל, מאידך גיסא. 



איל"ת - אגודה ישראלית להערכת תכניות
מכון הנרייטה סאלד |
כתובת: רחוב קולומביה 9, קריית מנחם ירושלים 9658326|
טלפון: 02-6494444 | פקס: 02-6437698
Email: szold@szold.org.il